חוויות אישיות מטיסה לתאילנד עם אמירייטס - Emirates ושדה התעופה בדובאי

5.1.2012

השבוע קיבלנו הודעה לעמוד הפייסבוק שלנו מלקוח בשם רוני שבתאי. רוני כתב לנו על חווית הטיסה שלו בחברת התעופה אמירייטס והביקור בשדה התעופה בדובאי. מאחר ומדי פעם אנו נשאלים על שני הנושאים האלו, ביקשנו מרוני לכתוב לנו בהרחבה על החוויה והוא נענה לבקשתנו. אלו הדברים, ותודה גדולה לרוני על המילים והתמונות



קנינו כרטיסים ב flyeast לבנקוק דרך דובאי במחיר שפוי ויצאנו עם תחושת הרפתקנות קלה...נציין כי אנחנו ממש ממש כבר לא בגיל של ה"טיול הגדול".
את כל השאלות של הסובבים בנושאי "פחד" ממעבר בדובאי בחרנו לפתור במשפטי "מה כבר יכול להיות...בסה"כ טרנזיט..." או שפשוט התעלמנו מהם.

ההתחלה מתוקתקת והגענו לעמאן. באופן לא צפוי ירדני נחמד פנה אלינו והזמין אותנו לשבת בלאונג' שהשהות בו היתה חינם למחזיקי אמריקן אקספרס אשר הונפקו במזרח התיכון. בהמשך, למרות שהסתבר שישראל לא נכללת במדינות המזרח התיכון של אמריקן אקספרס(!) הירדני שמר על הזמנתו והזמין אותנו בכל זאת (בלי להעביר כרטיס).

הטיסה לדובאי ממריאה בדיוק בזמן, ומטוס 777 החדיש מפתיע ומפנק : הכל מרווח מאוד, דיילות דוברות אנגלית (בנות האמירות לא ממש עובדות כנראה, הדיילת שלנו קנדית בכלל), תפריט מרשים לארוחת ערב, משקאות חופשי מכל סוג ומין, מערכת בידור ומסך אישי גדול, מטען לאייפון ועוד. אחרי ה-'וואו' הראשוני, פשוט נהנים מהטיסה - וכמו ישראלים טובים מקטרים על מה שלנו יש בבית.... כשהגענו לדובאי נגלה לפנינו טרמינל ענק, דיוטי פרי 'מופרע' וחשנו בריגוש מהמחשבה שאנחנו ממש שם. מצאנו עצמנו משתרכים לאטנו בטרמינל והולכים לכיוון שער העלייה שלנו. למרות שהיה לנו עוד זמן להסתובב החלטנו להיכנס....אבל גילינו שאנחנו לבד בשער העליה למטוס.

מולנו עמדו שני דיילים שארזו את הציוד ואחד הפתיר בקלילות- "אהה..אתם החברה שלא הגיעו לטיסה ?" מה ? אני שואל ....הטיסה זה רק בעוד יותר משעה. הדייל צוחק ואומר- "ידידי, כנראה שלא כיוונת את השעון לזמן המקומי, המטוס כבר בטקסי על המסלול", והמטען שלנו ? אני שואל בטון הכי 'קולי' שלי (כאילו שזה באמת מה שחשוב באותו הרגע)... הדייל הסתכל עלי והשיב - "המטען שלכם הורד ברגע שראינו שלא הגעתם לטיסה, אבוד לכם ...."
המון סרטים רצים בראש, שכוללים בירוקרטיה, מדינת אוייב, כסף, זמן, עצבים, טיסות המשך, מי אשם ? J מי יואשם ?.... ועוד....
אז מה עכשיו ? אני שואל את הדייל ? "רדו למטה לדלפקי הצ'ק אין ותבדקו כרטוס מחדש לטיסה אחרת".
נשמע פשוט לא ?
למטה......זה אומר לצאת מהאזור הבטוח של הדיוטי פרי.. ..
בלית ברירה אני יורד לדלפק הצ'ק אין (עוקף את הביטחון שמשום מה רק מהנהנים בראש ונותנים לעבור חופשי) ואומר לדיילת הקרקע שפספסנו טיסה.
הדיילת בוחנת את הכרטיסים, מקלידה שוב ושוב משהו ואחר כך מפתירה בקלילות "אין בעיה– עוד שלוש שעות יש עוד טיסה".
בזריזות מנפיקה כרטיסים, מצרפת שוברי אוכל למסעדה שנבחר ומאחלת נסיעה טובה ! ההפתעה הגדולה יותר היתה שזה היה בלי חיוב של סנט, בלי 'חפירות' מיותרות – ישר ולעניין ועם אמפטיה מלאה.

סופו של סיפור בטיסה באיירבוס החדש 380A! אחת הדיילות עימה שוחחנו והבענו בפניה את התפעלותנו, מגדילה לעשות ומוציאה לנו אישור לסייר במחלקה ראשונה ועסקים לאחר הנחיתה. באמת שהייתי רוצה לתאר אבל אני יודע שאראה כגוזמאי, מקלחות וחדר ספורט במטוס, שירותים יותר גדולים מאלו שבדירה שלך.... באמת הגזמת, אז זהו, שלא.
זה מה שיש ! פאר שקשה לדמיין.
לסיכום : היה שווה !!!!
רוני שבתאי